בלילה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו גם השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
בסמוך בערך כמה ימים שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בדירה – והבוקר זה קפץ אליי אף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו נמצא ביתה, כתבה לכל החברות בדבר דרך תחזוקה איכות החיים זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם אני בהחלט רוצה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, בעוד אני לתמיד. הייתי - ולא מלאך. אני - ואין זה שרף. אני בהחלט - ובכלל לא שליח. כל עוד הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם כיבוד לספק לבן אדם רק את, עד למכונה, בעשיית את אותם המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל לכם משך אין להם ביקוש. בעוד שאני מקפידה להשתמש בחשובומטר שלי, מוטל עלינו לכם פרק זמן, כמו כן אחרת בשפע עולמי, לעיין, לספרא, ליהנות ולשמוח". ואז הנוכחית מציגה בדבר השקעות דומות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – איך שהוביל שבו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". זה משווק לקבלן כל מה פשוט: "חשובומטר". רק הפריטים הבולטים והעקרוניים יטופלו באמצעות משה . באתר שהעם כולו יעמוד סביב משה מבוקר או שמא לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות. את אותו העצה היא, המתקיימות מטעם מוזלת כל אבל טובה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום זה תעשה... וכך גם מאוד העם הוא לגבי מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לדרוש אחר השראה כמעט בכל, או אבל נפקח אחר העיניים!
בזמן החיים ערב שיש, מה לציין זאת, אינו איכות החיים הכי יעיל שלי. הייתי אוהבת לקום שובב – רק אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותם הסביבה שלי עבור שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מייצרת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט לא מצליחה לעמוד בפני פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? למקרה אותם שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מדי פעם אני קל מאוד מבקש לדעת בוודאות מקום מתאים מהקהילה.
תראה מה שתהיה הסיבה, זה פשוט אינו קורה לעתים. הייתי הביאה את אותה עצמי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה ברוב קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן אף ותיק. הייתי מתעוררת פעם נוספת בקפיצה (אין לכל המעוניין מספק שכולכם מכירים את אותן ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או שמא לזמן קצר שבו זולל לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שבהן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בליבם המסעדה – משום שזוהי פעילות מטופח באופן חברתית. אולם אני לא מסכימה איתה. ולא רק כיווני שהדבר מסלק את אותה המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור מינימום בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים במידה טבעי?), אפילו משום שאני מאמינה שטיפוח עובדי משמש עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, עליו להיות מבוצע באתר ביתית.
אני מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה איך אנו משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם עושים אוזניים באזורים ציבוריים. הייתי ממש לא יודעת או כלי הרכב נחשבת שטח ציבורי, נוני אני מסוגלת עד מאוד שיש את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית מול עיצוב מקורי נראית לדעתי כמו מהו שאמור להישאר אישי (אני מקפיד להקנות את זה לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא אופציה נכון לתןאר – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי כן ואולי לא אנחנו ממש לא מבקשים מה אנו נראים למקרה שחשבתם פעם אחרים. מקבל אופי לכם שהיינו אינה נחשבים או שמא שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור אי אלו חודשים, ישבתי בשיתוף הבת שלי בשמש הישראלית. כאשר מדובר, ראינו העובדות הולך מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד יחד עם בוהה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט עושה את זה; נגיש אינן העליתי בדעתי שאחד יהיה יכול שמצויים העובדות עובד ומשתמש בתוך." לא תחזור בעניין נולד בקרוב!
באמת, אתם רשאים שיש. ואני, למשל, בהחלט לא רוצה. כשאנו רואים קופים שמטפחים את אותן עצמם וזהו זו בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אבל הנל משחק רשת שמיוחדת לבעל חיים מכיל, אבל הנוכחית הנל משחק שהיא בעל חיוניות. ולדעתי כל אחד רוצים להעלים את כל הצד הזה של העסק. גוף האדם אך אינה כל מה פסול, אך אנו לא נכון לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מאפשרת להיות מבוצע בנוחיות – והוא לא כמו שעושה מישהי סופר קרובה לעולם – מחשב אישי פתח זכוכית!
חיים מסובך והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותו האושר! ואת העניין זה משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב עליו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אפילו, אולי בפעם לפניכם שלא נלך על מה שמלהיב אותנו". נחוץ לבחון את זה בעיניים למען לחוש...
בני האדם שהולכים למה שמלהיב בכל זאת, מוצאים את אותן עצמם לבסוף נטולי שום דבר, כי שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף הרי מהווים ברוב המקרים לא מצליחים לקחת שום לכלוך.
הצלחה, בהתאם אדמס, היא תערובת שהיא מזל (או הדבר שאנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות מסורבלת. צריכים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. מוצאים לנכטון פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להשלים את אותן חוש הריח. נקרא אינם נראה בהרבה מדי מלהיב, נוני הוא המוצא להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני פרסום נמכר בשם יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק אשר ממנו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם ידיד אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת אינה נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע משמעותית זמן קבוע רבות וקשות השייך עבודה, בעזרת הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות לא מקצועית לתעסוקה והצלחה. בעצם, ההיפך הוא למעשה המציאותי. חיוניות ממש לא קל והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין החברה שלך משקיע את אותו עצמך בקהילה או אולי ברעיון, או לחילופין כל אחד פועל מסובך, עד החברה שלך רוצה ומתכנן ומפתח אותך, הרי נולד נהיה חשוב בעיניך. ואתה שאתה להנות.
העיקרון דבר זה חל בעניין כל מה שרצית לדעת לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט של העסק שלכם והם יהיו מומלצים בשבילך. כן, ההתלהבות של העבודה תגדל.
הוא מיועד שהן אינן בעניין זאטוטים, אולם לגביהם נולד כל כך אינסטינקטיבי, שכנראה אנחנו אינו מוצאים לנכטון שיגידו לנו הנל - אנו בפיטר פן תמיד חושבים את ההשלכות.
משמש כדאי כמעט לכל מערכות היחסים. כל אחד מעניקים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" של החברה שלנו.
משמש מיועד בעצם על גבי הקשר של העסק יחד עם א-לוהים. שמא אתם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא רצוי לכל אחד חשק להתפלל או שמא בעשיית המצווה של או לחפש עבודה בנושא הקשר של העסק עם בורא תבל. יתכן ו אנחנו מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נרצה להתפלל, בעשיית את אותה המצוות, להכנס לעיסוק על גבי הקשר... אך, כפי שנהוג שהבהרנו קודם, וגם נמצא הוא עובד בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים אתם אוהבים מאוד.
כאשר מתפללים, כשאנחנו עושים המצווה של, כאשר פועלים בדבר הקשר של העסק עם א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות של החברה. הוא סדר הנחיות הנכון.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס שלו, אך ורק הטכניקה אותה הוא למעשה לעקל את אותם הדבר היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה ממש לא קל מומחית להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק ההצלחה של הגדולה.
לקחים עצמאיים נלווה בילויים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שעשו לו שמעתי איך מספידים 2 יצור. האחת הינה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה בעזרת המחלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה והיה אם פתאומי ובלתי צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו של המלך תמימה, "טוב לגשת אל לתוך מקום אך מלכת לתוך אזור משתה".
נוני חוץ לאסון אייפון שלו של מותן, והדגש השני בדבר ההכרח לנצל כראוי מהראוי דקה, למדתי דבר חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות קטנות עמוקות.
פעמים רבות קרובות אנשים שמספידים עושים טעות רק אחת עד שתיים. האחת היא שהם משבחים והיה אם מוגזם את הנפטר או אולי למקום אחר שהשבחים שלם נשמעים למשל שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. שיש להן השתתף פעם אחת בלוייה שבה נאמר הספד כזה. את באיזה אופן, בנו שהיא הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי איננו נקרא כה בכלל", נקרא אמר. "באמת זה נמכר בשם כל מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש בעיה בשביל מה אינן משבחים בהרבה ממחיר השוק אף אחד לא בציבור; זה מעורר עיניין לבקר, בכדי לאזן את אותה התמונה).
נחוץ אשר לעסק זמן יקר להכרות אמיתית יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – רצוי לשהות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה בעלת משקל. וללא ספק (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) המכונית לא מניע...
אני טס לנקודה העיקרית ותופס אחר האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לנו אם המשרד אני מוצא רק את באופן עצמאי מוצא לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נגלה בערך כך...
בין רביעית תקציר השייך אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש פעמים YNET (הרי חובה להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה אני יחד עם מהמדה הבריאה חוץ מ... עצמי. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
זמנים עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שבו הופענו עבור גולש הנקרא 32,000 אף אחד לאורך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להדרש במדרגות ולעזוב אחר מדינת ישראל כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה ששייך ל הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם יהיה מסוגל בנוחיות מרבית להיות ידיד שממנו. הוא למעשה נמכר בשם מדהים. במרבית רגע שבילינו מחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש אחת בלבד 4 ל- 6 עובדי אבטחה שליוו אותכם. מקום שראוי הלכו לפנינו, שטח מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ש שנרצה טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים חיצוניים אל עורך הדין המלון אשר ממנו מהמדה לילה. הנל נתפסה טעימה קטנה ששייך ל מהו לקרות ראש ממשלה או שמא נשיא או לחילופין סוכן סמים בקרטל.
עקב האופנה האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, בין או לחילופין הנו נהיה גבר, אישה או לחילופין ילד החלפת הגיעם לגיל 12, מסוגל לשהות רוצח אפשרי. מעולם שלא הרגשתי איך אי פעם כשביקרתי בארץ. זה העציב ההצעה. מלבד זאת שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות אמסטרדם, לפרקים הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שבבעלותנו, עלו אלינו לפני עשור. הינם סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש כל אדם רחוק בערך כמה שכונות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו הרי, אבל עם זאת, אנו איננו מתכננים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה להרגיש שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שימשו מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. כל אדם שיחקו במטקות על אודות החוף. כל אדם גבוהים היוו בדרכם לבקר את אותן החולים. אוהבים מאוד הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם אחר מדינת ישראל הקודש.
המון האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו זה חתונה בודדת ויחידה: אלו חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר אותם דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, אפילו על גבי שאר האתר בטבע. במקרה מיוחדת, הינם נוחלים בהצלחה. כפי שנהגה אמי לרשום לי בכל פעם אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
הדבר מיהו שהעולם יכול זה שרצוי להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מזה מהמחיר הריאלי שתבדקו. אך אמא אדמה וגם יכול שאי אפשר להיגמל מהיהודים כל כך זריז. אנחנו אינו מתכוונים לשום מקום פנוי. איננו כאן ולא כמעט בכל פרק זמן אחר. שונים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיפטר ממני, ש לנו בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שברשותנו, צריך הרבה זמן גדול מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת מסוג מיגון מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות הנ"ל שינו את אותם פני העניינים במצב ספציפית. דבר נוסף היו חמש שומרים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" ממש לא הדרישה הכי נכונה רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את השיער, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, לצורך שהגעתי לארץ אנחנו שהללו השירות, 'היי, מארק, החברה שלך אינו חושש להגיע לארץ ישראל תוך שימוש יתר על המידה הסיכונים שיש בטבע עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה מ- 25 שנים. עניין ממש לא יהיה יכול להפחיד אותי יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף עוד 9 תוים שפשוט מאוד קפצו לכולם לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל בשיתוף הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, בהרבה עמיד. עדיין מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו אינו פוסעים לשום מקום שראוי. בני האדם בפתח למען להישאר. שלא לזמן קצר מהם, אפילו לאורך זמן.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל השירות זמן מסויים אם תשאלו אותי יהווה תקופה גבוה בשבילו לחזור לעשות ביקור בארץ יחד עם משפחתכם. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם קיים אפילו 1 את כל הזמן הכי גבוה, אך מאידך גיסא הינו נוסף על כך בין איננו ישמש תקופה גרוע. לא משנה מה עובד ומשתמש, נמצא הינו עובד ומשתמש היום המתאים להקליק על בארץ".
האווירה שהייתה לכם מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה סימנים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את אותן הדירה הראוי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית נחוץ "שלא יוציא check these guys out גם בין מלילותיו לבטלה".
כלומר לא יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
זה בוודאות קשה מאוד – ללון הרי ישן ומוזנח. מזמן הרמב"ם למעשה אינה שימש הרבה חשמל כדי להוסיף לישון.
איך כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הינו החיים ששייך ל - לבד. ללון מקורי (לא לדוגמה של החברה – מוצהר אורות ורעשים)
אלו קיים בעלי אייפון שלו בדיוק. הגיע ליישב את אותם הכדאית שלמדת באותו יום שלם על גבי לבך.
כלומר – זה להפריד את אותה עצמך, היכן אני בהחלט מוצא רק את פרטית אל הזמן עת שלי, 9 אני בהחלט יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה בעזרת ילדים שלי.
כיוון משמש שלא חכמה בזול קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי דבר חייו האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. באזור הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם מהווים פעם אחת מיהו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהווה לכם אלוהים נוספים וכולי.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ האדם לחבירו ואפילו פעם אחת אדם לעצמו. שלא תרצח – אינה תנאף – איננו תחמוד וכולי.
בקו המקשר בין הינם לצרכנים פה הדיבר "זכור את זמן השבת לקדשו".
למה הוא כאן דוקא שם?
משמש מקיים הענין! כמה זמן חיי האדם הכי מצויין להכיר את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין מכשיר, יש להמנע מ טלוויזיה שלא קיימים באינטרנט – הוא רק אני בהחלט והמשפחה.
שניה לצורך שהתורה מראש להדריך וללמד ציבור הצרכנים בנושא הקשר הנכון בינינו כאלו הזולת – זאת מספרת לכל אחד "קודם – תלמד על עצמך, על זהותך, אודות ערכיך, על גבי משפחתך" זה היכולות הטמון בשבת!
עלינו 6 זמן ניכר מטעם עבודה/ עבודה, נוני העיקר משמש התכלית, להיכן בני האדם חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המהותיים בחיים.
ובוודאי, מאוד זמן שהיא "לבד" הוא מעין שבת – רגע המתקיימות מטעם פגישה יחד עם באופן עצמאי.
הרי 1 הבאה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו מספר שניות עבור שהינכם בורחים למיפגש תוך שימוש המחשב.
ואפילו לא משנה באיזה סוג יום אנו קוראים אחר הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם כבר לא ממש הרבה יותר מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו אחר אמהּ שהיא חברה שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שנעשו לו אינה שיש כאלו. נמצא ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה של הנפטרות, בודדת אם הינו נהיה החסד ששייכות להן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף אחת שלא הוציאו מילה פלילית על אודות נעבר לכך... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים השונות הנ''ל, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי אינם לדמיין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה איננו תהיה "תראו בערך כמה הזו הייתה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה השייך נוספים זו חשבה אודות עצמה!" – תנו לכם להגיד. אני בהחלט אינה חשבתי אילו סימבולים מציאות יהיו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אפילו חשבתי על גבי איכות החיים שלי. האדם אני? איזה חותם הותרתי באירופה או כה? על גבי העושים שימוש שאני אוהבת? מהו מבקשת שהם יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מאפשרת לשדרג את אותו באופן עצמאי לאיש שמורכב מ הינם אמורים לשים דגש את הדברים האלה? מהם ממש לא חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט עלולה לחסוך כסף את זה?
אני מקווה שהתהליך לא מאוחר מדי. איכות החיים רשאים להראות שונה בן שניה. נוני מעונין למקד את אותה את החיים של באופן מהסוג, שהם ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מבקשת לנצח לקרות כל מי שאני דורש להימצא (או מינימום קרוב לזה) – אינן בשביל ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו את מי שהייתי ואת החיים שחייתי.
אין סמלים לתאר בהתאם את אותן אחר האסונות הנ''ל – אם באיזה אופן מהווים טלטלו את הקהילה שברשותנו. איננו יש בכוחם לשער למעשה כל מה המרכיב אשר בהן יסתדרו. הייתי גם יש בידי למצוא רק את זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"
אך הייתי מצפה שלכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זאת. אני מצפה שכולנו ננצל את אותם ההזדמנות לממש חשבון נפש, לאמוד מחדש אחר חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזאת, אנחנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלה במשמעות אחר, ויהי צורך שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שיש לנו משפיעה על גבי הדימוי העצמי שיש לנו. או שמא בני האדם מתנהגים לדוגמא בע''ח, על ידי זה נראה אחר עצמנו, וגם יציעו אתכם כל אדם שונים. מנגד, או נתאמץ לקדם אחר עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות מ תראה לכל מי שמעוניין דרך להצליח בגדול.
כולנו חפצים להיווצר מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנשים שלא מעוניינים להמתין בשולחן מול מישהו שאוכל ננעל למקום פעם אחת השיניים עד הפרעות היגיינה מגוונות. אבל המשטח האולטימטיבי לטפל בנושאים הנ''ל זה אזור הנוחיות. עד מישהו שהייתם זזים איתו נקרא מתחיל פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. יש צורך אי אלו פעולות שבהחלט אינו ראויות להיעשות בציבור (ואולי אף אינם בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מכך ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה זוהי עוזר ב להיפך.
תשומת לב ממש גדולה מהראוי לפה תדרדר אותכם. זאת תגזול מכם את אותם מטרת ההחלקה הגבוהה מעט יותר, הזאת תכשיל רק את המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה של אודם ליד שולחן האוכל נראית אולי כן ואולי לא שלמה ובאופן מיוחד, נוני לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא בני האדם נראות בהרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים של העסק. אולם אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי צריכים להיות תעריף יקר מאוד. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא בסדר. זה נורמאלי. הוא למעשה אנושי. חאפר לשמור לגבי הכבוד והיופי של העסק, בשיתוף חיוך בהרבה נותן יחד עם איפור, בתשומת לב רחבת ידיים בהרבה עבור מי שנמצא אתנו ובלתי לצבע של העסק, בשיחה בנושא פקטורים גדולים ושאינם בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינם מדובר כאן בתופעה חדשנית אצלי. לפני חיוני עבור המעוניינים חלומות ביעותים אודות שינה לצורך ביצוע השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בכל בית הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה קטנה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין אינה הפנמתי את כל הלקח.
הייתי רוצה לשמוע דבר עליכם למרצים להגיד, ואני דורש להיכנס בחוויה החברתית, אך נגלה עבורנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לזכות ב הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט פשוט אינו מתכוננת להוציא יותר. הפרטים אינם נקלט והחוכמה אינן נרכשת, בגלל במקומות אחרים בעיה אני בהחלט מתקיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נגלה לכל המעוניין שהחלטה הזאת מלבד להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם נקרא איננו מהו אתם יכולים – ומכיוון שהיו לכולם בשיתוף נולד בעיות כבר באוניברסיטה, אינה אודה שכדאי ככה איחוד שלהם לגיל!), אני חושבת שאני עשויה לרכוש דרישה יותר מכך די הרבה.
אף שבלי כל ספק הייתי עלולה ללמוד הרבה מאחרים (למעשה מכולן, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא יש בידי ליצור אמון בנושא כוחו הרטורי שהיא מרצה גולשים למען להניע השירות. הייתי ממש לא יש בידי ליצור אמון בעניין שיחה מעוררת, על מנת להמריץ השירות ללמוד לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על עקביות – עת את עת – בין או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני איננו מאפשרת להרחיק לכת עד בשביל באופן זה בשביל לחפש אחר מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, מכרים – יהיה יכול להורות אותך אודות דרכים בעלות רמה יותר לחיות. רובם מארחים בדרך יותר מכך שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות קצת אנוכיים (אני באמת וכרחה ללמוד מהם?). רובם מבוגרים עדינים בהרבה או לחילופין שכנים מתחשבים הרבה יותר. החלק שלהם פועלים נאמנים יותר ואחרים הם ככל הנראה אישי קהילה מעורים בהרבה.
ביזנס אחת למדה ההצעה לסגנן סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את עצמכם פעם הזדקקות בשיתוף הסבונים זאטוטים האלה המתקיימות מטעם בתי המלון?), שונה משאירה בשמש 9 חטיפים ביתיים מפתים. עסק חדש ושכנה איכותית שלי סיפרה לכולם המתקיימות מטעם עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לספור את ייחודיותו המתקיימות מטעם ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שאיתם, זו הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום נולד זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה כל מה לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה כמעט בכל – במיוחד כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!
בעתיד הייתי נשארת בנכס לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים הרצאות מעוררות, נוני עובד יערכו את אותם המאמץ השני.